מאמר זה הינו מאמר רביעי בסדרת המאמרים של שי על Windows Internals. במאמר זה שי בחר להתמקד בכלים, עצות ועקרונות שכרוכים יותר בפיתוח קרנלי כללי. מי שחוקר מוצרים קרנליים למערכות Windows יכול להבין ש-99 אחוז מהחולשות שפוגעות במיליוני מערכות בכל העולם הן חולשות לוגיות "על סטרואידים". אין הדבר אומר שאין חולשות זיכרון כמו overflow-ים למיניהם, אבל גם הן מבוססות לרוב על הנחות שלא בהכרח נכונות למערכת ולתכונות שלה, טעויות בהעברת פרמטרים לפעולות וסדר פעולות וכו'. המאמר יתרכז בנקודות מרכזיות בפעילות ה-Driver-ים, קונספטים חשובים שיכולים לעזור לחוקר או המפתח להבין יותר טוב את הסביבה שהוא חוקר, כלים וצורות השימוש בהן כדי לפתח ולדבג את ה-Driver ושימוש נכון בפעולות API נפוצות כדי למנוע התנהגות לא צפויה של התוכנה.

בסוף שנת 2007, קבוצת מהנדסים מ-Google נתקלו בצורך לפתור כמה מהאתגרים היותר מורכבים באותה תקופה של תשתיות התוכנה: מעבדים מרובי ליבות, מערכות רשתות גדולות והצורך של מחשבים לבצע חישובים מסובכים ומרובים של נתונים בזמן קצר. שפות התכנות של אותה תקופה, לא עמדו בדרישות הללו. בעקבות כך פותחה שפת Go (או Golang) אשר נותנת מענה של קוד מינימלי בעל Syntax קל להבנה ונוח לכתיבה ובו הזמן בעלת יעילות כמו שפות קומפילציה מן השורה. בעלת היכולת המובנית שלה לנהל תהליכים מרובים במקביל בצורה יעילה ובטוחה. בנובמבר 2009 הופצה לראשונה השפה בתוצרת קוד פתוח וב-2012 השפה הייתה זמינה לשימוש בתוצרת היציבה והשלמה שלה והפכה לכלי חשוב ומוערך בקרב מתכנתים רבים. היתרונות הטכניים של Go גרמו לה להיות בחירה פופולרית בקרב קבוצות תקיפה רבות. ובמאמר שפירסמה חברת אבטחת המידע Intezer מוצג שבשנים האחרונות ישנה עליה של כ-2000 אחוז בכתיבת פוגענים בשפת Go. במאמר זה מציג הראל את הסיבות לכך.