אתם מוכנים? אני מקווה שכן - כי הינה זה קורה: הגליון ה-100 של המגזין DigitalWhisper שוחרר!

כל כך הרבה זמן חשבתי על אילו דברים ונושאים אכתוב בדברי הפתיחה של הגליון הזה, כל כך הרבה זמן וכרגיל - כשמגיע מועד כתיבת דברי הפתיחה, המוח שלי נהיה ריק. על מה לכתוב? על זכרונות מהגליונות הראשונים? על אותם הקשיים שעברנו? על כל החברים המדהימים והיקרים שנקרו בדרכנו? אחרי100  גליונות יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד, אבל אחרי 100 גליונות אני גם יודע שלא משנה מה אכתוב - שום אוסף מילים בעולם לא יצליח להביע את מה שאני מרגיש, לא כלפי המגזין הנפלא הזה ולא כלפי הקהילה המדהימה הזאת שיש לנו בארץ. שלדעתי הפרוייקט הזה הוא פשוט תמונת ראי שלה.

  

אני לא זוכר עוד פרוייקט קהילתי כזה שנמשך כל כך הרבה זמן, בפרק הזמן שבו הגליון קיים קורא היה יכול ללמוד ממנו לשעורים במגמה בבית הספר, להתכונן בעזרתו למיונים בצבא. ללמוד בעזרתו על כל מני נושאים שיעזרו לו במהלך שירותו הצבאי (כל עוד הוא לא בשירות קרבי...), להספיק להשתחרר ובעזרת הידע שבמגזין אף להתקבל לעבודה או להקים סטארט-אפ. זאת תקופת חיים לא מעטה וזה די בלתי נתפס.

 

את פרק הזמן הזה שבו המגזין חי, אני זוקף מצד אחד לעקשנות שלי ושל ניר, אך עקשנות לבדה אינה יוצרת תוכן. את התוכן - אתם/ן - חברי וחברוץ הקהילה יוצרים/ות. אתם אלו שביצעתם/ן את כל המחקרים, ישבתם/ן, תעדתם/ן, כתבתם/ן ותרמתם/ן מזמנכם/ן החופשי, ללא שום תמורה חומרית, מאמרים למגזין. נכון, מדי פעם עלה הצורך לתזכר או להציק (:)), אך מה זה בתמורה לכל אותו הידע שהקהילה צברה בזכותכם/ן? וחוזק או איכות הקהילה שלנו נמדד בכמות החברים הפעילים. בעצם, מה זאת קהילה אם לא חבורה של אנשים שמוכנים לתת מעצמם לטובת הכלל? 

 

להוביל את הפרוייקט האדיר הזה זאת לא משימה פשוטה, בייחוד כאשר היא מוגדרת כתחביב ומגיעה לאחר שאר משימות החיים. היא לא משימה פשוטה, אך היא בהחלט מתגמלת. כיף לי לחשוב על העניין הזה שכל חודש אנחנו מתקינים מדף חדש בספרייה הזו, שממספר ספרים בודד הפכה להיות מאגר ידע עצום, בתחום שהשפה העברית הייתה כל כך צמאה לו. לפני כמעט 20 שנה, כשרק התחלתי להכיר את התחום, הסיכוי למצוא חומר בנושא שבאמת אפשר לסמוך עליו, ומונגש בשפה נוחה ונעימה היה כמעט בלתי אפשרי. והיום, בזכות הפרוייקט הזה - עשינו שינוי מקצה לקצה. אני מנסה לחשוב על איפה הייתי היום אם היה לי את מאגר המידע הזה בהישג יד, כאשר רק התחלתי לעשות את צעדי הראשונים בתוך כל העולם הדיגיטלי המרהיב הזה. ואני כל כך שמח שהוא שם לכל אותם חברים צעירים שרק עכשיו פוקחים את עיניהם בתחום, וצמאים לכל אותו מידע שזורם בעורקים של המגזין.

 

הייתי שמח מאוד לראות שהצלחת הפרוייקט שלנו (אני מקווה ש-100 גליונות אפשר להגדיר כהצלחה בכל קנה מידה) תהווה השראה לחברים נוספים מהקהילה ליזום ולבנות עוד פלטפורמות, שבהן הקהילה תוכל להשתתף ולתרום, וכך ליצור דינמיקות נוספות שיעשירו את כלל השותפים.

 

100 גליונות זה יוצא קצת יותר מ-8 שנים של עשייה. יוצא קצת יותר מ-460 מאמרים, זה יוצא קצת יותר מ-7,200 עמודים והכל נעשה בעזרת לא פחות מ-240 כותבים שונים. 100 גליונות זה לא הסוף, 100 גליונות זה רק רוג'ום לאורך הדרך. עד לאן נמשיך? עד היכן נגיע? את התשובה לשאלה הזו - אני אשאיר לכם/ן.

 

ברצוננו להודות לכל מי שנתן יד, תמך, השקיע, ערך, כתב, אייר, חקר, עיצב, פרסם וצעד איתנו לאורך הדרך. לא אכתוב כאן את שמות כל הכותבים עד כה, כי הרשימה באמת ארוכה (ובשביל זה יש לכם את עמוד התודות המפואר שלנו). אני אישית רוצה להודות בראש ובראשונה לאריָה, אישתי, על התמיכה וההבנה לאורך כל הדרך הזו, את מדהימה. לניר אדר - שותפי להרפתקאה המופלאה הזו, ליצחק דניאל (iTK98) על כל העזרה הלוגיסטית, על תרומת פרס התחרות, ההירתמות והתמיכה בכל סוגיית הפקת החולצות, על העזרה בכנס עצמו - תודה רבה!

 

תודה רבה גם לכל מי שהשתתף בתחרות העיצוב, עיצב או הצביע ועזר לנו לבחור את העיצוב הסופי. וכמובן - תודה רבה ליואב כהנא על העיצוב שזכה בתחרות. תודה רבה גם לכל מי שהגיש עיצוב לסטיקר - אנו מתנצלים שבסופו של דבר לא הצלחנו להרים גם את התוכנית הזו, אך אנו נשתדל לנצל את אחת ההפוגות הקרובות כדי לקדם גם את התוכנית הזו.

 

תודה מיוחדת אני מעוניין להגיד לחברת ThinkCyber, למי שלא עקב: התכנון המקורי שלנו היה לחלק את החולצות שהדפסנו לכבוד הגליון ה-100 בחינם. בדיוק כמו שהמגזין מגיע בחינם - כך רצינו שגם החולצות יהיו ללא עלות. ולטובת כך הצלחנו להשיג חברה שתממן את רב העלות של הדפסת החולצות על מנת שנוכל לחלקן בעלות אפסית. וממש ברגע האחרון (אחרי שהחולצות כבר הודפסו) אותה חברה התקפלה והסירה עצמה כמקור מימון. ולאור כך החלטנו שעל מנת לעמוד בעלויות - נאלץ למכור את החולצות. עניין שניסינו להימנע ממנו מכתחילה. 

 

פחות מ-24 שעות מאז שפרסמנו על העניין, חברת ThinkCyber התעניינה, יצרה קשר, אמרה שהיא הבינה שאנחנו בבְּרוֹךְ, התעניינה ותוך שיחה בת פחות מ-10 דקות החליטה לממן את רב עלות הנפקת החולצות - מה שאיפשר לנו לחלקן בעלות אפסית. מעבר לכך שהם הצילו את המצב - אותי אישית הסיטואציה ריגשה מאוד. כיף לראות חברות מהתעשייה שאכפת מהן מהקהילה, ברור, הם מקבלים כאן פרסום - אך הם יכלו להשקיע את הכסף הזה בכל קמפיין שיווקי אחר. וברור לי שהם החליטו לתרום לנו כי אכפת להם מהקהילה. ThinkCyber - תודה רבה!

 

 

אני יכול להמשיך לכתוב כאן עוד מגילות, אך לא זו הסיבה שאנחנו כאן היום. אני רק אסיים במסר החשוב ביותר שברצוני שתקחו מכל מה שקורה כאן:

 

הקהילה היא אתם ומה שאתם עושים ממנה

כמובן, אי אפשר לגשת לתוכן שארזנו לכם החודש מבלי להוקיר תודה לכל אותם החברים שנרתמו לעזור ונתנו יד, ובזכותם הצלחנו לשבור שני שיאים חדשים - כמות מאמרים בגליון וכמות דפים בגליון (267!). תודה רבה לאייל

איטקין, תודה רבה ליניב בלמס, תודה רבה לסער אמר, תודה רבה ל-Dvd848, תודה רבה לעומר שלו, תודה רבה ל-d4d, תודה רבה לרן לוי, תודה רבה ליובל (tsif) נתיב, תודה רבה לדגן פסטרנק, תודה רבה ליונתן ארז (JohnE), תודה רבה לרתם חן (Thankjnv), תודה רבה לעדן מיוחס, תודה רבה למתן וינשטיין, תודה רבה לאמיתי דן, תודה רבה לעומר כספי, תודה רבה לליאור שרון, תודה רבה לדני אודלר ותודה רבה לאדיר אברהם!

 

   

החודש, הגליון כולל את המאמרים הבאים:

• ?!What The Fax - נכתב ע"י אייל איטקין ויניב בלמס
  מאמר זה מסכם מחקר שעשו אייל ויניב על אחד המדפסות המשולבות של חברת HP אשר מהווה את אחד מאמצעי הפקס הנפוצים ביותר בעולם. מטרת המחקר שלהם הייתה להוכיח יכולת השתלטות על רשת פנים-אירגונית ע"י זיהוי וניצול חולשות בפקס המחובר טלפוניתלעולם החיצון. תוצאות המחקר: מספר CVE-ים ואחלה הרצאה בכנס Black Hat שהתקיים באוגוסט השנה בלאס-וגאס.

 

                                                         קריאה מהנה!

                                                                       ניר אדר ואפיק קסטיאל